לוח תוצאות

אז, דדפול 2 הגיע… בטבעיות הלכנו לבכורה עם הייפ מוגזם מהרגיל מצוידות בכל הפאן ארט גירלי דדפול פאנדום שלנו עם ציפיות גבוהות אבל מוכנות לאכזבה, כי זה סרט המשך, nuf said. התיישבנו, פופקורן - צ'ק, שתייה - צ'ק, שוקולד - צ'ק, סרטון מבוא מביך ורועש לאיימקס - צ'ק. ו.. התחלנו. רייאן ריינולדס אף פעם לא מאכזב בהתחלות של סרטים (רק קצת באמצע ובסוף אבל תכף נגיע לזה) וההתחלה של הסרט הייתה אפית כמצופה. ראינו מספר סצנות הזויות, טקסט מצחיק, בדיחות פנימיות על חשבון מארוול, די.סי, הוליווד והעולם בכללי ואז הסרט התחיל. ווייד ווילסון, AKA דדפול, הפעם במסע נקמה קצת שונה ועם חברים חדשים (שוב לא היה תקציב לכל השחקנים המפורסמים, אבל!!! היה ממש שווה לחכות לראות מי כן יופיע!). אז איך רושמים ביקורת לסרט שבו כל מילה כמעט שתצא לנו מהפה תהיה או תשמע כמו ספוילר או משהו שדומה לספוילר? פשוט מאוד. **אזהרת ספויילרים!!!** ברור שלא נגלה יותר מידי אבל כן היו כמה דברים שהיינו רוצים לדבר עליהם לטובה ולרעה. נתחיל מהדמויות - קולוסוס, שעדיין לא קיבל תקציב להפוך לבן אנוש, הרוסי המתחסד שתמיד מנסה ללכת לפי החוקים סוף סוף קצת שבר אותם והדמות שלו קיבלה עומק וקצת יותר יחס בסרט השני. נגהסוניק וורהד טינאייג' מיוטאנט בלה בלה בלה (מקווה שזה הסדר הנכון) גם קבלה הפעם קצת יותר יחס אישי ואפילו בת זוג משלה(!) שיוצאת ונכנסת לפריימים בצורה לא ברורה ואומרת רק היי, אבל היא כל כך חמודה שנוותר לה על זה. ונסה… בואו לא נדבר על ונסה… קייבל היה.. סבבה יחסית למישהו עם אג'נדה ממש מלאת קונפליקטים בסרט. דומינו, אחת הדמויות הנשיות היותר נחמדות שמארוול הציגו לאחרונה, מצחיקה, שנונה, מעמידה את ווייד במקום והכי חשוב - מזליסטית AF. וכמובן דדפול, שכמו הקוק שהוא שומר מתחת לרצפה - רק משתבח עם הזמן. הפעם הרבה יותר אלים, הרבה יותר ויזואלי והרבה הרבה יותר "משפחתי" כיאה לסרט ל"כל המשפחה" כמו שהוא טורח לציין כל כך הרבה. העלילה עצמה התחילה ממש טוב עם ילד מוטאנט שמסתבך עם החוק וה"אקס מן" (מה שיכלו) באים להציל אותו בעזרת הגיבור החדש שלהם - דדפול. הדברים מסתבכים כשהוא מחליט (שוב) לקחת את הכאוס לידיים ובשלב הזה העלילה התחילה לברוח לקצת יותר מידי כיוונים שונים ולא תמיד היה הכי ברור מה קורה ולמה, אנשים פורקו לחתיכות בצורה הרבה יותר הארד קוריסטית ממה שהיינו מצפים, יחסית, מסרט של מארוול וכמות האיסטר-אגס שהתחבאו במהלך הסרט היו שוות את שעות הליג שלנו לגמרי (הידעתם? מסתבר שיש תרופה לעיוורון!). לקראת אמצע\סוף הסרט העלילה התחילה לקחת כיוון קצת יותר מידי דרמטי, לרגע יכולתי להישבע שכמעט בכיתי על אמת בשביל ווייד ווילסון, אבל זה עבר לי מהר מאוד. הוא דאג לזה. הסרט היה מלא בעליות, ירידות, בדיחות שחורות, גזענות, נהג מונית הודי משוגע עם משאלת מוות ובראד פיט אחד (וואט?!?!? כן כן, חכו לזה…). מבחינת הסיפור המקורי וכמה הסרט הזה עמד בציפיות ובקווים המקוריים של הדמות שלו אפשר להגיד שרייאן ריינולדס עומד בגבורה ברוב הנקודות החשובות בחייו של דדפול כולל שבירת הקיר הרביעי מספיק פעמים אבל לא יותר מידי שזה יהיה מעצבן + הופעת אורח של דמות מאוד מיוחדת ואהובה על ידי דדפול. לסיכום: דדפול 2 לא אכזב, צחקנו, בכינו, רמת הקיטשיות הייתה ברף הנכון בין קומדיה רומנטית לטרמינייטור (זה של ארנולד כן?), ריינולדס סיפק את הסחורה עם מיטב האפקטים שיש להוליווד להציע, קאסט שחקנים מעולה, ראליזם דוחה ומרהיב בגועליות ובסך הכל נהנינו מהסרט ויצאנו מהאולם עם חיוך רחב ושוק מוחלט שראינו את בראד פיט (נשבעת, הוא שם!!!). NO GUN - MAXIMUM EFFORT. הציון שלנו: 8.5/10.0. נכתב על ידי: ענבר יצחק וצוף גולדרט.