עבור לתוכן

כתבות אחרונות


ספיר אברהמי

צוות כתבים מגזין
  • הודעות פעילות

    3
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי זכייה

    1
  • נקודות

    0 [ תרום ]

ספיר אברהמי זכה בפעם האחרונה ב 6 באוגוסט

לספיר אברהמי היה את התוכן עם הכי פופלארי!

כמות מוניטין כללית

2 יהיה בסדר

אודות ספיר אברהמי


  • יום הולדת 05/02/1998

פרטים אישיים ומידע

  • שם פרטי
    ספיר
  • משחקים אהובים
    Team Fortress 2
  • תוכנת דיבור מועדפת
    Discord

על עצמך

  • המוטו שלי לחיים
    We must revolve around all life, not just the sun and ourselves.
  • תחביבים
    גיימינג, המסך הקטן והגדול והנחיית פודקאסט ההיאבקות "יאללה מכות"
  1. אפשר להירגע – קילג'וי לא שברה את ואלורנאט הסוכנת החדשה בסגל של ואלוראנט לא משנה את חוקי המשחק, וזה בסדר. אם יש דבר אחד שגיימרים לא אוהבים, זה שינויים. וזה בדיוק מה שראינו במהלכו של כמעט חודש גדוש בהדלפות ותחזיות בנוגע לזהותה של הסוכנת החדשה בוואלורנט, שסוף סוף הצטרפה לשדה הקרב בבוקר יום רביעי. דרכה של קילג'וי ללהיט החדש של Riot לא הייתה חלקה במיוחד. הסוכנת זכתה לבאז שלילי החל מההדלפה הראשונה בה נחשף כי כחלק מהארסנל שלה, תוכל למקם תותח אוטומטי היכן שרק תרצה. מה שגרם באופן מידי לחששות המעריצים, שפחדו ממצב שבו תותח עם Aimbot ייכנס למשחק שכמעט כולו על טהרת אמנות ההקלקה על ראשים. החששות הפכו לנחלת הרוב, כש-Hiko- הקפטן של קבוצת 100 Thieves וספק הסטרימר הכי גדול במשחק. פתח מבערים על מובילי הפיתוח, בעיקר בגלל ציוץ משלב הבטא המוקדם בו נאמר על ידי אחד המפתחים כי היכולות (Abilities) של הדמויות לא יהיו מסוגלות להרוג. אז אני כאן להרגיע: התותח של קילג'וי לא יהרוג אתכם, אבל יש דברים אחרים להיזהר מהם. נתחיל מהתותח, התותח (שמגיע בחינם בתחילת כל סיבוב וניתן למקמו מחדש במהלך הסיבוב) הוא אחד ה-Abilities הכי פחות מאיימים במשחק כרגע. הוא מוריד 4hp בכל כדור ויורה ברצפים של שלושה כדורים (12hp לרצף בסה"כ). מה זה אומר בגדול? נורא נורא קשה למות בגלל התותח, ומאוד קל להרוס אותו לפני שהוא מצליח לחולל נזק משמעותי. אז בשביל מה הוא טוב? בעיקר בשביל מודיעין על האויב ומידע בקשר לכניסתם של אויבים לאזור עליו התותח מגן. הוא בהחלט יכול לשמש גם למקרים של אש צולבת, והוא מאט את האויבים בפגיעה. אבל הוא כלי התקפי חלש מאוד, ואי אפשר לסמוך עליו כחבר לנשק. ה-Alarmbot של קילג'וי הוא כלי מאוד מעניין בארגז הכלים שלה (ניתן לקנות אחד בכל סיבוב תמורת 200 CREDS). הרובוט בעצם משמש כמוקש בלתי נראה, שברגע שהוא מתפוצץ על היריב הוא הופך אותו ליותר פגיע (2 פגיעות גוף עם Vandal מול מגן וחיים מלאים). גם זה, כלי מצוין בשביל מידע על פעילות האויבים ומקום הימצאם. והוא בהחלט יכול להכניס את האויבים למצב בעייתי ולתפוס אותם עם המכנסיים למטה. אך אפקט הפגיעות של היריב פג יחסית מהר, והכלי הזה יהיה מאוד קשה לשימוש מול שחקנים מנוסים שיצליחו לאתר ולהרוס אותו לפני הפיצוץ, או להתחבא בחלון הזמן המצומצם בו הם פגיעים. הדבר החזק ביותר שעומד לרשותה של קילג'וי לדעתי (חוץ מה-Ultimate) אלו רימוני ה-Nanoswarm. (ניתן לקנות 2 בכל סיבוב תמורת 200 Creds לכל אחד). ה-Nanoswarm הם בעצם המולוטובים של 2077. מדובר ברימון קטן שניתן להפעיל רק בלחיצה על כפתור ההפעלה (האויבים יכולים להרוס אותו במידה ומבחינים בו). המולוטובים החדשניים האלו נורא חזקים ויכולים לסגור ולקנות פינות עם אויבים נורא מהר. הם יענישו כל אויב שיעמוד בטווח הפעולה שלהם ואם תפסתם אויב בפינה או בחדר סגור ביחד עם הנאנוסווארם, אין לו צ'אנס. אם כל זה לא מספיק, טווח הפעולה עובר קירות, לכן אפשר לזרוק את הרימון ליד קירות דקים ולגרום נזק לאויב שעומד בצידו השני של הקיר. לאט לאט קהילת המשחק תלמד Lineups, והכלי הזה יהפוך לסיוט של כל קבוצת אויב. ה-Ultimate: ה-Ultimate Ability של קילג'וי נקרא Lockdown והוא דורש 7 Ult Points. ברגע הפעלתו, יש לכל הנוכחים בטווח הפעולה (הרחב) שלו 13 שניות לברוח או להרוס אותו (מופיע על המפה), אחרת יהפכו לברווזים במטווח, ולא יוכלו להשתמש ביכולות הדמות שלהם, בנשקים שלהם (כן, גם בסכין) ואפילו להטמין או לנטרל את ה-Spike. כל המאפיינים האלו הופכים אותו לאחד ה-Ultimate Abilities היותר מעניינים במשחק, והוא יכול בין רגע להפוך סיבוב לגמרי ולהוביל לשינויים דרסטיים בהלך המשחק. לדעתי, חזק טיפה מדיי, ואם זה היה תלוי בי לקילג'וי שמפעילה את ה-Ult לא צריך להיות מידע על כמה אנשים נתפסו בו, מה שטיפה יאזן אותו. אך בהחלט לא מדובר במשהו ששובר את המשחק, כי עם קצת קור רוח ומחשבה אפשרי לנצח אותו, גם אם הוא מאלץ שינוי מהיר באסטרטגיה. השורה התחתונה היא כזאת: קילג'וי לא תשבור את המשחק, יותר מזה, היא עוד זקוקה לכמה חיזוקים שאני מאמין שהיא תקבל. בסופו של דבר, התותח כלי התקפי חלש מאוד, ובאיסוף מודיעין המצלמה של Cypher חזקה בהרבה. ה-Alarmbot מעניין ומרענן, אך פחות טוב (ומעצבן לצד השני) מול ה-Trip mine של אותו Cypher שהזכרנו קודם. וה-Nanoswarm הוא מולוטוב חזק מאוד, אבל לא מעכב או מרוויח זמן כמו הגרסה של ברימסטון. ובטח שלא מסוכן כמו הרימונים של Raze. וה-Ultimate מצוין, אבל יהיה קשה מאוד לתפוס ברשתו שחקנים ברמה שהיא מעל טיפה לממוצע. אני לא רואה סיטואציה בה בטורנירים ובליגות קבוצות בוחרות את קילג'וי במקום Cypher שפופולרי מאוד בקרב הקבוצות התחרותית, או אפילו Sova. ובמצבה הנוכחי קשה לי לראות אותה מוצאת את מקומה ברמות האלו. אז כן, יוצאי CS:GO למיניהם החמיצו פנים לנוכח החדשות על קילג'וי, אבל היום כשכולנו חכמים יותר. השד לא כל-כך נורא. הצוות ב-Riot הצליח להביא דמות שמבדילה את המשחק מהמתחרים הטבעיים שלו, אך גם לא פוגעת באיזון העדין שצריך להשיג במשחקי FPS מבוססי קבוצה טקטיים. קילג'וי אולי לא דמות חזקה מאוד, אך היא בהחלט מעניינת. ויותר מזה, היא אומרת באופן מאוד ברור שואלורנט מסוגל ללכת בדרכו שלו בלי להפר את הסדר. וזה בדיוק מה שהוא הולך לעשות, סוכן אחד בכל פעם.
  2. הכירו את קילג'וי – הסוכנת החדשה בוואלורנט Killjoy תצטרף לשדה הקרב ברביעי לאוגוסט, והציוד שהיא מביאה איתה מדאיג את השחקנים. קילג'וי נחשפה אתמול (רביעי) בטריילר רשמי חדש, ששוחרר לאחר גל של הדלפות. קילג'וי היא האקרית ממוצא גרמני, שטובה מאוד בלפתח ולהשתמש ברובוטים לשימושים שונים. עוד נחשף, כי היא וברימסטון חברים טובים, ואף היא זו שפיתחה בשבילו את הצמיד בו הוא משתמש בשביל ה-Ultimate Ability ופצצות העשן. קילג'וי מגיעה עם ארגז כלים שמצליח להרחיק מאוד את המשחק מהמתחרה GO:CS. מכיוון שהיא הדמות הראשונה שמציגה תותח אוטומטי, מה שמאוד נוגד את כללי המשחק של המתחרה. Alarm Bot רובוט בלתי נראה שברגע שהאויב נכנס לטווח הפעולה שלו, הרובוט מתחיל לרדוף אחרי האויב ובעת הפיצוץ, הופך את הקורבן לפגיע יותר. Turret תותח אוטומטי שיכול לירות בטווח של כ-180 מעלות. ניתן להרים את התותח ולמקמו מחדש בכל עת. והוא בעל 125 HP. Nanoswarm רימון - ברגע שממוקם הופך לבלתי נראה ומופעל בלחיצה, אז הוא פועל כמו מולטוב על טווח הפעולה שלו. Lockdown ה-Ultimate Ability של קילג'וי, מכשיר הדומה ל-Spike בצורתו ואופן הפעלתו. לאחר 13 שניות של זמן ההפעלה, הוא מונע מכל האויבים הנמצאים ברדיוס שלו משימוש בנשקם או ביכולות שלהם. האויבים יכולים להרוס את המכשיר, שיכול לספוג עד כ-150hp. מפתחי המשחק קראו ל-Debuff הנגזר מהיכולת הזו: החזק במשחק. אך זמן ההפעלה הארוך עד תחילתו אמור לכפר על כך. בינתיים השחקנים דואגים מאוד לנוכח החדשות על יכולותיה של קילג'וי, שכן היכולות שלה משנות לגמרי את המוסכמות שהכרנו עד היום. וכן, לא נעים לחשוב על השילוב שלה ושל Cypher מחזיקים ביחד כל אזור במפה, אבל כדאי לחכות ולראות איך קילג'וי תשתלב בעולם המשחק.
  3. הטרגדיה היוונית היא יצירה ספרותית בעלת עלילה, אירועים וחוויות עזות. היא דנה בשאלות יסוד של הקיום האנושי: מה הם גבולות הסבל והייסורים שבהם יכול האדם לעמוד? מדוע העולם הוא כה בלתי צודק? הטרגדיה עוסקת ביצרים אנושיים בלתי נשלטים, כגון: גאווה, תשוקה ושנאה. עלילתה רצופה במשברים, עליות ונפילות של הגיבור כנגד הגורל (והאלים) והיא מסתיימת באסון צפוי מראש. כך אומרת ההגדרה בויקיפדה, עוד ניתן לגלות, כי המקורות של הטרגדיה היוונית מצויים ביוון של 534 לפנה"ס. מילניום ו-554 שנים לאחר מכן- עולם הגיימינג, כך מסתמן, טרם מוכן לפורמט. אספר למי שבמקרה חי מתחת לסלע- The Last Of Us Part II הוא ככל הנראה המשחק הכי שנוי במחלוקת שיצא בדור הנוכחי, אם לא אי פעם. מספיקה הצצה זריזה בעמוד ה-Metacritic של המשחק כדי להבחין בפער העצום בין הציון הממוצע שנתנו 117 מבקרים שונים ועומד על 94. לציון הממוצע שנתנו לא פחות מ-135,860 משתמשים ועומד על 56 (ברגע כתיבת מילים אלו). למה? בלי להתייחס לטענות ה-"המשחק הוא משחק עם אג'נדה פוליטית ולהטב"קית מובהקת", שלא מחזיקות מים ומסריחות מהומופוביה וקיצוניות שלא שוות התייחסות. הסיבה היא פשוטה: הסיפור פשוט קשה מדי לחלק נרחב מהקהל, שפשוט לא מוכן אליו. (לפני שנצלול, זה הזמן שלכם לברוח במידה ולא שיחקתם במשחק, כי מכאן – ספוילרים) לא, TLOU הוא לא המשחק העצוב הראשון שיצא אי פעם, הוא גם לא המשחק הראשון בו הפרוטגוניסט נרצח לנו מול העיניים בדם קר ומוחלף בשאר המשחק על ידי בן טיפוחו. אם נעמיק, זה גם לא המשחק הראשון המתרחש בעולם פוסט אפוקליפטי בו קיים קשר אב-בת לא ביולוגי, בו האב בעל העבר הלא מוסרי נהרג והשחקנים עוברים לשחק במקום בדמות הבת (TWD מישהו?). אני בן אדם, הרצח של ג'ואל תפס גם אותי לא מוכן, בשוק, עצב וכאס, וכן – גם אני, בדיוק כמו אלי. נשבעתי לנקום, בכל מחיר באבי המרשעת, לא משנה סיבת הרצח. שלושה ימים, אני ואלי הסתובבנו בסיאטל הפוסט-אפוקליפטית, אכולי שנאי וטינה. מוכנים לשלוח לגיהנום כל עדר זומבים או גדוד של בני אדם שיעמדו בדרכנו בדרך לנקמה. לא הפריעה לנו העובדה שדינה בדיוק בתהליכי ייצור אדם ברחם, או הסכנה שבה אנחנו שמים את ג'סי (שגם אותו אבי רצחה). ולכן, הקליימקס שבסוף היום השלישי – היה אחד מהרגעים הכי מלחיצים בהיסטוריית הגיימינג הענפה שלי. השנאה והטינה שבניתי לאורך מה שאני מעריך שהיו 16 שעות בחיים האמיתיים, הגיעו לשיא, ונראה שאני מפסיד. ואז, בלי אזהרה מוקדמת, פלאשבאק לעבר של אבי הילדה. "זה רק פלאשבאק קצרצר ונחזור לעניין בטוח", ככה חשבתי עד שהכתה בי השורה הקשה מנשוא: "Seattle Day 1". הסוויץ' הזה, הוא אחד היותר קשים שחוויתי אי פעם בגיימינג או בכל צורת בידור אחרת. "זה לא יכול להיות, אני אמור לבלות עם הרוצחת הזאת שלושה ימים שלמים עכשיו?". זה גם הופך אותו לאחד הצעדים הכי אמיצים ומבריקים שחוויתי. בכמה דקות, הוצג לנו הצד של אבי במטבע, והבנו – הרופא שהיה אמור להציל את העולם בעזרת אלי במשחק הראשון, ההוא שכולנו רצחנו כשהיינו בנעליו של ג'ואל בלי למצמץ בכלל, הוא אדם טוב, עם משפחה וקהילה, שרצחנו נטו מסיבותינו האישיות והאנוכיות. ג'ואל אמנם נרצח, ואני כואב את מותו עד היום, אבל האיש לא היה קדוש מעונה, רחוק מכך. הוא היה דמות פגומה מוסרית, והנקמה שנבנתה אצל אבי במשך שנים, הצדיקה בעיניה את הרצח שלו. ומי אנחנו, אני ואלי, שמגלגלים את הנקמה בראש למשך סה"כ 72 שעות, כדי לא להבין מאיפה זה הגיע. הוא הביא את זה על עצמו. אריסטו, מבכירי הפילוסופים בעת העתיקה – טוען שהסיבה לכישלון (המוות, במקרה שלנו) בטרגדיה אינה רשעות של הגיבור או מי מהדמויות, אלא חטא שחטא הגיבור. ובטרגדיה שנקראת The Last Of Us, הגיבור הוא חוטא גדול. יכול להיות ש חלקנו, הגיימרים – לא מוכנים לפורמט הזה? זה לא שההחלטות שלנו הובילו אותנו לתוצאות הנוראיות האלו ואנחנו יכולים להאשים את עצמנו. הרי מדובר במשחק לינארי, יש אחד שלוקח את ההחלטות וקוראים לו ניל דראקמן. האם גיימרים מסביב לעולם חיפשו מהר מדי את מי להאשים במקום לנסות לרדת לסוף דעתו של הכותב? הרי בטרגדיה, אריסטו אומר, אין דמויות שליליות או חיוביות, אין דמויות מושלמות ואין רשעים מושלמים, זה לא נושא הטרגדיה. וכן, טבעית אנחנו בצד שבו בילינו משחק שלם לפני אירועי המשחק השני. אבל לא להבין שיש צד שני למטבע, זה קצת כמו לסתום את האוזניים ולהגיד "אנ'לא שומע כלום, הכל בצבע חום". כשבפועל, עברנו את הגיל, והמשחק עליו אנחנו מדברים. עוסק בכלל בלפחות 50 גוונים שונים של התחום האפור. אחת הנקודות הקשות במשחק, הייתה שבאותו קליימקס ביום השלישי בסיאטל, בקרב (שלאחר מכן גילינו שהיה הראשון מבין שניים) בין אלי לאבי, נתנו לנו לשחק את תפקיד אבי, ושמו לנו למטרה לרצוח את אלי, אלי שלנו. ברגע היסטורי בו אין גיימר אחד שלא ניסה להפסיד כמה פעמים כדי לראות אם ככה נגמר המשחק. כשהקרב נגמר בתיקו עקוב מדם וכל צד הלך לדרכו. שמחנו לראות אלי שמנהלת חיי משפחה, בבית מדהים ועם אישה שהיא אוהבת, מה שמוביל אותנו בדיוק לשלב הבא בטרגדיה. הטרגדיה, אומר ידידנו אריסטו, מתאפיינת בין השאר במעבר מאושר לאומללות. לרגע הזה קוראים פריפטאה והוא הרגע העלילתי בו המעבר מתרחש, הרגע בו טומי נכנס לביתה השלם והמאושר של אלי, ומצית בין רגע את הנקמה. דבר אחד נוסף קורה בכל טרגדיה יוונית, הקטסטרופה – מצב ללא מוצא. והיא מתרחשת בין נפשות קרובות המובילות עצמן אל הקטסטרופה, מה שאלי ואבי עשו כל אחת בדרכה שלה. אלי, מחליטה לא לרצוח את אבי אבל זה מאוחר מדיי. הגיבור הטרגי בטרגדיה מתחרט על "המעשה המביש" (מעשה קיצוני ומקומם שמעורר את חרדת הצופה, בדרך כלל בתחומי המשפחה) רק לאחר שהוא נעשה, היא כבר וויתרה על חיי האושר בשביל הנקמה. הוא דבק במטרתו מתוך עקשנות וגאווה מוסרית ולוחם נגד כוחות גדולים ממנו בצורה מעוררת כבוד. אבל הוא גם זה שמביא על עצמו את אסונו. כשג'ואל נרצח, נשבר לי הלב. כשאלי נכנסה לבית ריק, פצועה ושבורה לאחר האסון שהביאה על עצמה, הלב שנשבר גם התפורר, המעבר מאושר לאומללות, פריפטאה. אם אתם שונאים כל מה שקרה במשחק, כנראה לא שכנעתי אתכם שמדובר באחד הסיפורים הכי מורכבים, טובים ומערבים רגשית שחווינו בגיימינג אי פעם. אבל אולי בעתיד, תחשבו על הטרגדיה היוונית כמשל לסיפור שאתם חווים. כי אם במדיומים אחרים זה עובד כבר מילניום ו-554 שנים, הגיע הזמן שזה יעבוד גם אצלנו.
×
×
  • צור חדש...