חיפוש בפורום

יום האישה שמח לילדות שלי: @Venomens @.Shahar @Quicky @NadavOhana יום האישה שמח! תייגו בנות בתגובות!

לרגל יום האישה הבינלאומי: "יום בהיסטוריה" בפייסבוק מפרסם לקט מהפוסטים שעלו בדף על נשים. נתחיל באישה הראשונה בארצות הברית שמקבלת תואר ברפואה: הדרך אל התואר ברפואה לא הייתה קלה או קצרה בשביל אליזבת בלקוול, והפוסט הזה יספר את סיפורה המדהים של האישה שלא ויתרה. משפחתה של אליזבת היגרה לארצות הברית מהממלכה המאוחדת והשתקעה בניו-יורק. היא הקימה עם אחיותיה בית הספר לנערות ובשנות העשרים לחייה החלה לכתוב על זכויות נשים. אליזבת בחרה ללכת ללמוד רפואה בעקבות מחלה קשה שהופיעה אצל חברתה. האחרונה סיפרה לה כי אם הייתה מטפלת בה רופאה, ולא רופא, היא הייתה מרגישה הרבה יותר נוח עם הטיפול. סיבה נוספת ללמוד רפואה הייתה רצונה של אליזבת לחיות חיים עצמאיים מגבר (היא לא רצתה להתחתן). עד כמה קשה הדרך אל התואר בשביל אישה במאה ה-19? מסתבר שקשה ומפותלת מאד. כשאליזבת עברה לפילדלפיה, היא ניסתה להתקבל לבתי ספר שונים לרופאה ונדחתה על רקע, לא מאחר מאשר, מגדרי (תחשבו על זה, אז הנשים היו מכבסות, מבשלות ומנקות. הבחורה רצתה להציל אנשים ממוות). היא לא ויתרה ועברה למדינת ניו יורק. גם שם קבלתה ללימודים הוטלה בספק. האם אישה באמת מסוגלת להיות רופאה? דיקן הפקולטה לא היה בטוח מה התשובה לשאלה הזאת, והחליט לערוך הצבעה בקרב 150 סטודנטים (גברים בלבד) בנושא. הדיקן והסגל החליטו שמספיק שסטודנט אחד יצביע נגד לימודיה, והיא לא תתקבל. הסטודנטים הצעירים הצביעו, מה שלימים תהיה הצבעה היסטורית, לקבלה ללימודים; ואליזבת החלה את לימודי הרפואה ב-1847 בעיר ז'נבה. הקשיים לא נגמרו שם, במהלך הלימודים נתקלה בלקוול בקשיים רבים על רקע היותה האישה היחידה במוסד, אך שנתיים לאחר מכן היא סיימה בהצלחה והייתה לאישה הראשונה שהוסמכה לרפואה בארצות הברית. היא הפכה כמובן לסנסציה אדירה וזכתה לפרסום רב בעיתונות. לאחר קבלת התעודה היא המשיכה את לימודיה באירופה (וגם שם בקשתה להתקבל ללימודים נדחתה שוב ושוב). בסופו של דבר היא התקבלה לעבודה כמיילדת באחד מבתי החולים, שם שהתה כשנה. לאחר מספר חודשים בתפקיד, בלקוול קיבלה מחמאה גדולה, כאשר פול דובואה (הרופא המיילד הנחשב בתקופתו), אמר עליה שהיא תהיה הרופאה המיילדת הטובה ביותר בארצות הברית, ללא קשר למגדר. בסוף שנת 1851 היא החליטה לחזור לאמריקה ופתחה שם קליניקה עצמאית. בנוסף היא הרצתה בתחום הרפואה והוציאה לאור ספר על נערות מתבגרות (שילוב נהדר של עבודתה הראשונה והקריירה שפיתחה לעצמה). עד 1858 הוכרה אליזבת כרופאה בארצות הברית בלבד, זאת משום שבממלכה המאוחדת הוכרו רופאים שהוכשרו בגבולות הממלכה בלבד. ב-1 בינואר 1859 שונו התקנות, ובלקוול נרשמה כאישה הראשונה בפנקס הרופאים של הממלכה. בהמשך הקריירה שלה היא פתחה בלונדון בית ספר לרפואה לנשים, והייתה פעילה בארגונים לקידום מעמד וזכויות הנשים בעולם כולו. במהלך חייה בלקוול הוציאה לאור 13 ספרים וספרי לימוד. היא מעולם לא נישאה, אך הפכה לאם ומורת דרך של אלפי נשים ברחבי העולם עד היום. היא זכתה לעיטור הכבוד המלכותי ומדליית אליזבת בלקוול, הנקראת על שמה, מוענקת מדי שנה לנשים בתחום הרפואה. היא נחשבת לסמל מצוינות, דבקות במטרה וחתירה להישגים. רופאות בימינו הן חלק טבעי מבתי החולים, אך אליזבת החלה כשהייתה היחידה במסדרונות. לא ויתרה, לא נשארה אדישה לגורלה ולא הייתה מוכנה, בשום אופן, להסכים עם הכתבת החברה לפיה נשים לא יכולות לעסוק במקצועות מסוימים. דרך אגב, המרפאה שהייתה מקור גאוותה של בלקוול, פועלת עד היום בניו יורק. הייתה בת 89 במותה.