$king$

שאלה בהיסטוריה

שאלה

נושא: היסטוריה
כיתה: י
חומר לימוד: דפוסי השלטון הרומאי ביהודה
יחידות: אין 
שאלה: דפוסי השלטון הרומאי ביהודה - שלטון ישיר ושלטון עקיף - יתרונות וחסרונות

תודה לעוזרים

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

1 תשובות לשאלה זו

  • 8

שלטון עקיף - הורדוס

שלטון ישיר - הנציבים

 

א. שלטון עקיף – מינוי מלך/שליט יהודי בחסות הרומאים. כך נשמרה מידה
מצומצמת של עצמאות יהודית. המלך היהודי קיבל אמנם תארים וכיבודים ככל
מלך, אך למעשה היה "שליט בובה", עושה דברה של רומא הכפוף לה בכל.
ב. שלטון ישיר - מינוי נציב רומאי, לרוב מצביא בן למעמד הפרשים. משמעות
צעד זה היתה סיפוח יהודה לסוריה והפיכתה לפרובינקיה רומית.

 

השלטון הרומאי: השלטון העקיף

שלטון הורדוס:
בשנת 63 לפנה”ס נכבשת יהודה ע”י רומא,זאת,לאחר שמונים שנה בהן שלטה ביהודה ממלכת בית חשמונאי.עברו עוד 25 שנה ורק אז נוצר בה שלטון יציב,שלטונו של הורדוס. בשנת 37 לפנה”ס מקבל הורדוס את השלטון על א”י מידי הרומאים.
הורדוס היה מלך בחסד הרומאים,מלכוץו הייתה בראש ובראשונה יצירתה של האימפריה הרומית במזרח.
גבולות ממלכתו נקבעו ע”פי שיקולים רומאיים,הללו סמכו על הורדוס כמושלה של א”י כיוון שראו בו שליט תקיף המסוגל לשמור על הסדר הקיים ועדיין להיות נאמן להם (לרומאים).
השיקולים של רומא במינוי הורדוס:
1)מוצאו היהודי של הורדוס:הורדוס היה אדומי שהתגייר וכך יכלו לזכות בתמיכת היהודים בארץ ובשאר בארצות הכבושות.
2)מלך תקיף וחזק:הורדוס הוכיח לרומאים בעבר שהוא מלך חזק שיוכל למנוע מרידות נגד רומא.
3)נאמנות לרומא:הורדוס הראה נאמנות לרומא כאשר הוציא אנשים שהתנגדו לרומא להורג,ללא משפט.

מעמדו של הורדוס:
הורדוס היה “מלך” בחסד הרומאים כלומר,מלך חסות.
הורדוס לא היה מלך עצמאי לגמרי,הוא אומנם קיבל מכויות להחזיק צבא,למנות את הנהלת המדינה ולהחליט בענייני שיפוט וחקיקה,אבל הוא לא יכל לנהל מדיניות חוץ עצמאית,ולפני כל צעד היה חייב לשתף את רומא בצעד שהוא הולך לעשות. מלכותו הייתה תלויה ברצונו הטוב של הקיסר,והקיסר יכל לקחת את המלכות מתי שרק רצה,גם בהחלטת היורש הורדוס יכל להציע יורש,אך ההחלטה הסופית הייתה של הקיסר.

 

 

השלטון הרומאי הישיר: תקופת הנציבים הרומאים.

 בשנת 4 לפנה"ס הורדוס מת ואי היציבות השלטונית חוזרת משום שממשיכו לא מצליח לשמור על השלטון. לפיכך מחליטים הרומאים לשלוט בעצמם באמצעות נציב רומאי ('שלטון 'ישיר') וממלכת יהודה הופכת לפרובינקיה רומית (שטח רומי): תק' הנציבים הראשונה: שנים 41-6 לספירה; תק' הנציבים השנייה: שנים 66-44 לספירה. בין שתי התק' היה מלך חסות אגריפס ה- 1 בשנים 44-41.

 

[1] לאחר מותו של הורדוס עולה משלחת יהודית אל הקיסר אוגוסטוס בדרישה למנוע מארכילאוס בנו של הורדוס למשול בטענה שאינם רוצים בו ובממשיכיו למרות יהדותם, משום שהם אכזריים במיוחד: ארכילאוס מדכא את המרד נגדו באמצעות סירוב להפחתת מסים ובאמצעות הצבא. הוא היה חסר כריזמה וחוסר יכולת משילות, ובשנת 6 לספירה הרומאים מדיחים אותו. 

[2] פרובנקיה היא שטח כיבוש רומאי מחוץ לשטחי איטליה, שסופח לאימפריה הרומאית והיה בשלטון ישיר של רומא. ניהול הפרובנקיה היה נתון בידי נציב רומי שמונה באופן ישיר ע"י הקיסר הרומאי.

 

הנציבים ומעשיהם:

פונטיוס פילטוס (תקופה ראשונה):

היה נציב קשוח ואכזר שסיפק סיבות רבות לעם היהודי להתנגד לו ולשנוא אותו. הוא הכניס למקדש תמונות של הקיסר והיה זה חילול קודש גדול עבור היהודים עקב הצווי התנכי של "לא תעשה לך פסל ומסיכה". בסופו של דבר התמונות הוסרו.

התגרות אחרת ביהודים הייתה כאשר פילטוס השתמש בכספי המקדש על מנת לבנות אמת מים לי-ם. הוא הרג כל העת ביהודים ואף הוציא להורג את ישוע הנוצרי. והיתה הרעה ביחסי רומאים-יהודים.

 

קליגולה (תקופה ראשונה):

התעקש לשים את פסלו במקדש, לבסוף הצליחו להשפיע עליו שיוותר בשל התנגדות עזה של היהודים.

 

פליכס (תקופה שנייה):

בימיו היה מאבק על קיסריה הערי המעורבת, האם היא יהודית או הלניסטית. הוא פסק לטובת הלא יהודים לפי שהיא נבנתה במיוחד עבורם, וכנ"ל נירון קיסר. סירוב היהודים לצאת משם הביא לטבח בהם ולאחר מכן להגביל מאד את פעילותם בעיר, כולל ביטול אזרחותם.

 

פלורוס (תקופה שנייה):

דרש שוחד כדי שיטפל בבעיית קיסריה. התרבו ההתנכלויות וההצקות ליהודים עד שהם נאלצו לעזוב (עזיבה הפגנתית עם ספרי התורה לעיר הסמוכה נרבתא). חייליו תמכו ברומאים. ניסיונו להוציא כסף מהמקדש כולל הרג ביהודים, הביא לפרוץ המרד בשנת 66'. 

 

 

 

 

 

  • כעס 3

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

התחבר או הרשם על מנת להגיב.

עליך להיות משתמש רשום על מנת להגיב

צור חשבון

צור חשבון חדש בקהילה בקלי קלות.

רישום חשבון חדש

התחבר

משתמש קיים? התחבר.

התחבר עכשיו