לוח תוצאות

אלרגיה למפלצות

[EU/IL] Annunaki x100 OpStats/BoostedForge [PVP] שרת ARK חדש EU/IL מלא מודים, X100 קל אבל קשה! על השרת: מפה: TheIsland מוד ראשי:Annunaki מודים:HG STACKING 10K, Super SpyGlass,Charcoal Burner,BoosterFab,Structures Plus (S+), ACM, TeleportPAD,Classic Flyers,MeatSpoiler,Annunaki Genesis אחסון: על המחשב שלי. 0XpMuliplier: x10 Diffucilty: 1 Taming: x25 Havrest: x100 PVP פירוט המחשב/אינטרנט שלי: gtx 1080ti 11gb i7 7700 16GB אינטרנט: 200 מגה HotBox Ports תמונות מהמוד הראשי: הערות: השרת יהיה פתוח כל הזמן שהמחשב שלי יהיה פתוח(24/7) חוץ מהפסקות חשמל/חופשות, לעיתים רחוקות. השרת הוא שרת חברי אבלPVP, אולי זה x100 אבל שזה לא יבלבל אתכם, זה שרת מאוד קשה!! לפרטים נוספים, אייפי ועוד הסבר על השרת ניתן לשלוח לי הודעה בדיסקורד: Whracing#2423 הערות למנהלים: זהו לא פרסום שרת/קהילה מתחרה!

פתחתי שרת על המחשב שלי (פורטים) של ארק ומחר אני אפתח אותו אז מי שירצה שיכנס בכיף! שלחו לי הודעה בדיסקורד Whracing#2423 שרת: PVP x100 Annunaki מוד עיקרי. שרת הישדרות ואני עדיין אני עובד עליו אז יהיו כמה הפלות פה ושם. השרת רץ על האינטרנט שלי (200 מגה של הוט) אז לא יהיו לאגים. למנהלי פורומים: זה לא פרסום שרת/קהילה מתחרה. זה בס"כ שרת שפתחתי על המחשב שלי.

בהצלחה עם השרת, אני אקבל את המשחק בקרוב. ממליץ לכולם לשחק

GLֱֱ!!!!!

היום, הזמר הצעיר והמצליח, אביאור מלסה, משחרר את ארבעת השירים האחרונים המשלימים את אלבום הבכורה שלו. כבוד!

הלוואי שאני אהיה כמוך אחרת היתי יותר יפה.

אוואטר,בלייבליד,דרגון בול,וואן פיס (שהיה בעברית פעם) אלרגיה למפלצות בקוגן והנטיק.

ארתוררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר ומרטין מורנינג

שלום לכולם, עלה לי רעיון בזכותו של יותם לעשות תחרות חוקי הגייל. אסביר איך זה יעבוד: 1)חובה להשתמש בשיר הזה ברקע - לחץ כאן למעבר לשיר. 2)להקליט את עצמכם אומרים את החוקים באופן הכי מצחיק וקרינג'י שיש לכם(עדיף עם חרוזים). 3)לעלות ליוטיוב. 4)לפרסם באשכול. 5)בונוס- עריכה מגניבה כמו בסרטון לדוגמא. הפרס- מי שיעשה את החוקים באופן שלפי דעתינו הוא הכי מצחיק יזכה ב... עשרת אלפים קרדיטים בשרתי המשחק. סרטון לדוגמא- בהצלחה לכולם! תזרמו!!

שלום לכולם, בעוד חודש ושבוע יצא עדכון גדול ואיתו Season 4! צוות השרת רצה לתת Sneak Peak קטן מאוד על איך שרת הFaction יראה. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- בנוסף רצינו להודיע על החזרת שיתוף פעולה עם יוטיוברים ישראלים, ובקרוב חלק לא קטן מהיוטיוברים הישראלים יעלה סרטונים על השרת! בנוסף רציתי להגיד תודה לכולם על התמיכה המתמשכת שלכם בשרתים שלנו! זה לא מובן מאליו. תודה ~ צוות מיינקראפט.

שלום לכולם, מי ששם לב בזמן האחרון לפעילות שעשינו בפורום ובשרת, הפעילות סביב "השחקן שנעלם" העונה לשם "שלמה האינוסנט". הפעילות הייתה במטרה לשעשע אתכם ולהוסיף קצת כיף לאשכולות כאן בפורומים ובשרת עצמו. עקב סיום ההלווין, כאן מגיע גם סיומה של הפעילות הזאת. מקווים שנהנתם מהנושא, ואל תשכחו את שלמה! הוא יחזור גם בשנה הבאה ויחפש נקמה על כך שהפסקתם לחפש אותו! נתראה

יאללה בלאגן!!!! איזה ספאון יפה ומושלם! אבל מנהל קהילה חרא....חחחח סתם צוחק! מקווים לראותכם!

קליל

שכחתי לרשום למעלה אז אני ירשום פה תודה לכל העוזרייםםם!!

שם מדווח על הבעיה\באג: xShakedDev השרת בו קרתה הבעיה: BaseBuilder פירוט על הבעיה\באג: הבאג קורה כאשר 2 ילדים משתפים פעולה ואי אפשר להרוג אותם בכך שאחד מהשחקנים בונה מדרגות מכל בלוק אפשרי לא משנה כלכך למקום גבוה במפה (אך ורק שחקן אחד בונה) והשחקן השני עולה במדרגות ביחד איתו. שהם חושבים שהם הגיעו לגובה מספיק טוב בשבילם השחקן השני בונה מבצר\פשוט שם בלוק באוויר שיוכל לעמוד עליו. בתחילת המשחק (PREPERATIONS) השחקן השני (שבנה את ה"מבצר") עולה ל"מבצר" שלו ומחכה שיגמר ההכנות, ברגע שנגמר ההכנות השחקן השני מתאבד ובכך גורם לכל הבלוקים שבנה להיהרס (המדרגות) וכך אין דרך להגיע אל ה"מבצר" בשום דרך אפשרית צילום של הבעיה (במידה ויש): NOPE הערות: אם אני לא טועה Mazda עד לזה

boi.

איזה השקעה כל הכבוד

הועבר לפורום טכנולוגיה וגאדג'טים בבקשה לשים לב איפה שאתם פותחים אשכולות! חחח מאושר על-ידי יוני

אין לי את המשחק אבל אני חושב לקנות,בהצלחה לך !

הראשונה, בינקי מארתור הנוכחית, כלב עם מקטרת שפם וכובעעע אעאעאאעעאע

בהצלחה בשרת

ביבי רקסה, הזמרת בין המצליחות בעולם מוציאה שיר חדש "Meant to Be" עם Florida Georgia Line! מוזמנים להאזין לשיר >>

היום יתקיימו משחקי ליגת האלופות ואתם יותר ממוזמנים להגיב את התוצאות שלכם ומי לדעתכם ינצח ויכבוש לזכות הקבוצות. אתלטיקו מדריד - קרבח אגדם (Qarabag) באזל - צסק''א מוסקבה סלטיק - באיירן מינכן רומא - צ'לסי מנצ'סטר יונייטד - בנפיקה ליסבון אולימפיאקוס - ברצלונה פאריס סן-ז'רמן - אנדרלכט ספורטינג ליסבון - יובנטוס התוצאות שלי הם : אתלטיקו,תיקו, באיירן, צ'לסי, מנצ'סטר,ברצלונה !, פאריס , יובנטוס מסי שם צמד קל

לא ראיתי לא נורא, מי שלא הגיב שם יכול להגיב פה

זה הבאסה זה כמו הדיסקורד שלקח מלא זמן ל screen shere

אם כבר אשאל שאלה שקשורה לווצאפ. נוספה אפשרות לווצאפ למחוק הודעות אבל זה עוד לא אצל כולם אצל מי שיש שיכתוב שיש לו. לי יש את האפשרות רק לאחר שהורדתי את הבטא של ווצאפ.

פשוט ספרות

14:15 17:00 14:15 13:30 12:30 9:30

לא אהבתי, השנה השירים באנגלית היו לדעתי לא יפים, לא אהבתי שום שיר של השנה.

ארתור,בובספוג,הפיגמות ויש עוד אבל זה הכי טובים

היה לי את המשחק שלזה. אחד הטובים

ואאיייי איזה נוסטלגיה אבל השאלה איזה ילדות אני אהבתיי בעיקר דרקון אמריקאי, אלרגיה למפלצות, ין יאנג יו ותאמין או לא, הנטיק

אולי אנשים לא יכירו פה אבל "הקיסר נפל על הראש" נודר נדרים

דרגון בול זי #קל (דרגון בול סופר הרס את הסדרה)

נודרררררררר מחזק אחלה סדרה

אווטאר...(:

בוא תיכנס לפאקשן שלי אין לי בית יש לי pv ואני הורג את כל מי שלא איתי אז אתה רוצה להיכנס?

סיפור שווה קריאה על הקשר הקרואטי של ברצלונה. קרדיט: http://www.barcamania.co.il/בחור-קרואטי-נכנס-לבר/ איוון ראקיטיץ’ מספר ב-The Players Tribune איך שתייה בבר של מלון לקחה את הקריירה שלו לרמה אחרת לגמרי. הקטע המלא מתורגם לפניכם: יש לי סיפור להוליווד. זאת קומדיה רומנטית. אבל היא למעשה אמיתית. היא מתחילה עם בחור קרואטי שנכנס לבר… השנה הייתה 2011. הייתי בן 21. הגעתי לספרד ממש מאוחר — אולי 10 בלילה. שיחקתי במדי שאלקה בגרמניה ב-4 השנים שלפני כן, וסביליה הייתה מוכנה לחלוטין להחתים אותי בבוקר למחרת. כל שעליי היה לעשות היה לעבור את המבדקים הרפואיים ולחתום על הניירת. אחי הגדול דיאן נסע עמי, וכשהגענו למלון, אכלנו ארוחת ערב מאוחרת עם כמה אנשים מהמועדון. מאיזושהי סיבה, הייתי קצת לחוץ אחרי הארוחה, וידעתי שלא אוכל לישון. אז אמרתי לאחי: “בוא נשתה משהו ואז נלך למיטה.” המילים האלה שינו את חיי. כי מסתבר שהאישה שעבדה באותו זמן בבר במלון הייתה… וואו. זה החלק בסרט בו הכול קורה בהילוך איטי, אתם יודעים? היא הייתה כל כך יפה. אמרתי לעצמי, אוקיי, סביליה. וואו. אני אוהב את המקום הזה. אבל לא יכולתי לומר לה דבר מלבד “אולה”, כי לא ידעתי כלל ספרדית. דיברתי גרמנית, אנגלית, איטלקית, צרפתית, סרבו-קרואטית, אבל לא ספרדית. זה היה נוראי. אז אחי ואני ישבנו שם, משוחחים, כשמישהו ממועדון אירופי גדול אחר התקשר לטלפון של אחי. הם אמרו שהם שמעו שהגענו לסביליה, והם רצו לשלוח מטוס שיאסוף אותנו כך שנחתום אצלם במקום. לא היה לנו סיכום רשמי עם סביליה עדיין. זה היה צעד גדול מבחינתי לעבור לספרד, ואולי גם סיכון גדול. מדינה חדשה, שפה חדשה. לא הכרתי שם אף אחד. הקבוצה שרצתה לשלוח מטוס עבורי — בואו פשוט נאמר שזו הייתה התאמה קלה יותר. אז אחי אמר: “מה אתה רוצה לעשות?” “טוב… אמרתי ‘כן’ לנשיא של סביליה כבר, והמילים שלי שוות יותר מחתימה.”, עניתי לו. לכך השיב: “בסדר, אומר להם.” הצבעתי לצד השני של הבר ואמרתי: “אתה רואה את המלצרית שלנו? אני הולך לשחק כאן בסביליה, ואני הולך להתחתן עם האישה הזו.” אחי צחק. הוא אמר: “אוקיי, מה שתגיד.” הוא חשב שהתבדחתי. המלצרית חזרה ושאלה אם סיימנו, ואני אמרתי לאחי: “אתה יודע, אני עדיין קצת לחוץ. אני לא חושב שאני מסוגל לישון. בוא נשתה עוד משהו.” למחרת, חתמתי על החוזה שלי עם סביליה, וגרתי במלון הזה במשך שלושה חודשים בזמן שחיפשתי בית. כך כל בוקר הלכתי לבר במלון, הזמנתי קפה ופנטה תפוזים, כדי שאוכל לראות את המלצרית היפיפייה. כל שידעתי היה ששמה היה ראקל. היא לא דיברה אנגלית, ואני לא דיברתי ספרדית. אז כל יום… “בואנוס דיאס, ראקל. און קפה אי און פנטה נרנחה” (בוקר טוב, ראקל. קפה ופנטה תפוזים.) אני לא יודע איך להסביר את זה. לפעמים, אתה פוגש מישהו ופשוט יש לך תחושה שונה. כל פעם שראיתי אותה, זה היה כאילו פצצה התפוצצה בתוכי. שבוע אחרי שבוע, התחלתי ללמוד באיטיות כמה מילים בספרדית, ואם התקשיתי, השתמשתי המון בידיים שלי כדי לנסות להסביר מה ניסיתי לומר לה. היא חשבה שזה היה מצחיק. היא הייתה כזה: “אני… ג’יין. אתה… טרזן.” שתיתי כל כך הרבה קפה וזה היה מגוחך. ככל הנראה הזמנתי אותה לצאת 20 או 30 פעמים. היא אף פעם לא אמרה לא, אבל היא תמיד נתנה תירוץ שהיא צריכה לעבוד ואז ללכת לישון. אחרי 3 חודשים עברתי לגור בבית שלי, ואני זוכר שהרגשתי עצוב מאוד, כי חשבתי שאולי זה נגמר. אבל לא ויתרתי. עדיין נסעתי לתוך העיר כדי לשתות קפה במלון כל הזמן. אם היא לא עבדה, מיד יצאתי החוצה והלכתי למקום אחר. אם היא הייתה שם, זה עשה לי את היום. בנקודה הזו, הספרדית שלי השתפרה, אז יכולנו לדבר קצת יותר. אילצתי את עצמי לצפות בטלוויזיה הספרדית והקשבתי לספרדית ברדיו כל הזמן. אני חושב שאני בר-מזל, כי מאיזו סיבה שלא תהיה, לאנשים מחבל הבלקן יש כישרון בלמידת שפות. יום אחד, ראקל סוף-סוף הסבירה למה היא לא מוכנה לצאת איתי. היא אמרה: “אתה כדורגלן. אולי תעבור למדינה אחרת בשנה הבאה. מצטערת, אבל לא.” אתם יודעים, אני לא האיש הגדול ביותר בעולם, אז חשבתי, שיט, אולי היא רואה אותה והיא לא חושבת שאני הולך להיות ממש טוב וסביליה תמכור אותי בקיץ. חלק מהמוטיבציה שלי כשהלכתי לאימונים הייתה לבסס את מעמדי בסגל כך שאוכל להישאר בסביבה לזמן מה והבחורה הזו סוף-סוף תצא איתי לארוחת ערב. זה באמת לקח לי 7 חודשים. הגעתי ב-27 בינואר. ב-20 באוגוסט, קיבלתי את ההודעה הזו: “היא שותה בבר עם אחותה! לא עובדת!” תראו, בנקודה הזו, פחות או יותר כולם בעיר ידעו את הסיפור שלי, כך שאם היה מישהו בבר הוא היה מדווח לי בהודעות. אני מסרב לחשוף את המקור שלי. ? קראתי לחבר ונסענו ישר למלון, והתיישבתי לצד ראקל, ואז אמרתי: “אוקיי, את לא עובדת. הנה יש לך זמן לאכול איתי ארוחת ערב.” היא הייתה מופתעת. היא אמרה שהיא לא יודעת, אולי… אמרתי: “לא. אני לא עוזב. אני יודע שאת עם אחותך והכול, אבל אנחנו חייבים להתחיל היום. בואי נלך, נלך כולנו.” אז כולנו יצאנו ביחד. למחרת, נפגשנו לארוחת צהריים, ומאז ועד היום אנחנו ביחד. 6 שנים ביחד, עם שתי בנות מדהימות עכשיו. וזה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי. זה היה קשה יותר מלזכות בליגת האלופות, וזה לקח כמעט אותו זמן. זה היה מצחיק במיוחד כשפגשתי את המשפחה שלה בפעם הראשונה. בנקודה הזו, הרגשתי די בטוח עם הספרדית שלי, אבל כשאתה נתקל במשפחה גדולה, ו… אלוהים, הם דיברו כל כך מהר, ועם המבטא של סביליה, שהוא קצת שונה. אבא שלה ניסה להתבדח עמי, ולא היה לי שום מושג מה לעזאזל אמר. פשוט העמדתי פנים שאני מבין וצחקתי בכל מקרה. אבל הוא ידע שאין לי מושג מה הולך, אז בסוף הוא אמר: “זה לא משנה. תן לי חודשיים-שלושה ותבין הכול.” אני חושב שזה האופי המיוחד של האנשים בסביליה. יש להם נפש מאוד פתוחה והם מקבלים את כולם כמו משפחה. זה היה מצחיק כי לאשתי לא אכפת מכדורגל בכלל, אז חשבתי שאולי המשפחה שלה אותו הדבר. אבל כולם אוהדים גדולים של סביליה. סבא של אשתי כבר נפטר כשהכרתי אותה, אך אביה סיפר לי שכשהם הלכו לבית החולים בימיו האחרונים, האחיות הסירו את בגדיו והלבישו אותו בלבוש של בית חולים, אך כשניסו להסיר את שעונו, הוא סירב. זה היה השעון המיוחד של סביליה שלו. הוא אמר: “לא, זה נשאר איתי. עד הסוף. אם אני הולך, אני הולך עם המועדון.” אני חושב שאנשים לא באמת מבינים כמה הכדורגלנים מושפעים על ידי האנשים שבחייהם. כשאנחנו מרואיינים, אנשים תמיד שואלים על מאמנים ועל טקטיקות ועל אימונים, אבל הם כמעט אף פעם לא שואלים מה הולך מחוץ למגרש. ועבורי, זה חשוב לא פחות מאשר הקריירה שלך. בפרק זמן של שש שנים, עברתי משווייץ לגרמניה לספרד, וזו הייתה חוויה באמת אינטנסיבית ולפעמים גם בודדה. הייתי שחקן טוב מאוד בבזל ובשאלקה, אבל תמיד הרגשתי שחסר לי משהו. כשפגשתי את אשתי, הרגשתי כאילו באמת היה לי משהו לשחק עבורו, והקריירה שלי הגיעה לרמה אחרת לגמרי לאחר מכן. חווינו שנים מיוחדות בסביליה. ב-2013, נבחרתי לקפטן הזר הראשון במועדון מאז מרדונה. זה היה כבוד כה מיוחד עבורי, בייחוד בגלל המשמעות האדירה של המועדון לסבא של אשתי. זה גם היה רגע שאני מאוד גאה בו בגלל ההיסטוריה שלי. הוריי מקרואטיה, אבל הם היגרו לשווייץ ממש לפני תחילת המלחמה הבוסנית כי הם הרגישו את הסכנה מתקרבת. גדלתי בשווייץ והערצתי את רוברט פרוסינצ’קי. הוא היה גיבור לקרואטים, והוא שיחק בריאל מדריד, ברצלונה וסביליה כשהייתי ילד. היה לי מזל שהיו לי חיים נורמליים מאוד עם חבריי בשווייץ, מבלי להיפגע מהמלחמה. אך לתקופה ארוכה, זה היה בלתי אפשרי למשפחתי לחזור לקרואטיה. אני חושב שהפעם הראשונה שבה חזרנו הייתה כשהייתי בן 7, רק כדי לראות את סבא וסבתא שלי. אז מבחינתי, ללכת לבית הספר בשווייץ, מוקף בחברים שווייצריים, הזהות הקרואטית שלי נקשרה לפרוסינצ’קי ולנבחרת הלאומית. אמא שלי אוהבת לספר סיפור. כשהתחלתי ללמוד בבית הספר, חזרתי הביתה אחרי היום השלישי או הרביעי ואמרתי: “אמא, אני לא רוצה ללכת יותר. אני רק רוצה לשחק. כמה שנים אני צריך לעשות את זה?” “9 שנים”, השיבה. “9 שנים? אוקיי, אלך 9 שנים, אבל לא אף יום נוסף.”, אמרתי לה. וזה פחות או יותר איך שזה קרה. בגיל 17, התחלתי לשחק כדורגל מקצועני בבזל. החלום שלי היה ברור מאוד. רציתי להיות רוברט פרוסינצ’קי. אז להיות מסוגל לשחק בספרד כמוהו, ואף להיבחר כקפטן של סביליה, זה היה פשוט נפלא. כשברצלונה רצתה להחתים אותי ב-2014, זו הייתה חוויה די מעניינת, כי המשפחה של אשתי כמובן רצתה שאשאר. אבל הם גם ידעו שיש לך רק הזדמנות אחת לעבור למועדון הגדול בעולם. אז בסוף, הם תמכו בכל בחירה שיכולתי לעשות. זו הייתה החלטה די קשה עבורנו — הרבה יותר קשה ממה שאתם מסוגלים לחשוב. אבל המועדון אמר שהם מרוצים מהסכום שברצלונה היו מוכנים לשלם, והם תמכו במעבר. זה שימח אותי מאוד שעזבתי בדרכי נועם, כי כל חיי השתנו בסביליה. אביה של אשתי היה כזה: “אוקיי, בהצלחה, אבל כשאתם תשחקו נגד סביליה… טוב, אני מצטער.” זה החלום של כל ילד לשחק בברצלונה. אני זוכר שכשהגעתי להצגה, הלכתי לחדר ההלבשה, והם שמו את הנעליים שלי כך שיחכו לי בתא שלי, וקיבלתי עור ברווז כשהסתכלתי עליהן. חשבתי לעצמי, אלו לא סתם נעליים. אלו נעלי הברצלונה שלי. כשחקן, מובן שאתה רוצה לנצח במשחקים ולזכות בתארים. אבל להיות חלק מהמועדון הזה, זה משהו שונה. עם כל הכבוד לכל המועדונים הגדולים האחרים, בברצלונה אני חושב שיש תחושה מיוחדת עם כל האנשים של העיר וכל האנשים מרחבי העולם. כפליימייקר, בורכתי בכך שאני משחק עם שחקני ההתקפה הגדולים בעולם. עם מסי, למשל, כל העולם רואה את הגאוניות שלו במשחקים. אבל אתה צריך להכפיל את זה ב-20 או ב-50 כדי להגיע למה שהוא עושה באימונים. זה אושר עבורי, פשוט כמעריץ של כדורגל טהור, להיות מסוגל לשחק עמו כל יום. אבל זה לא רק הוא. אלו היו ניימאר וצ’אבי, ועכשיו סוארס, אינייסטה, פיקה. יש קצב מסוים בדרך בה אנו מנסים לשחק, זה כמו מכונה גדולה. כשאתה לוחץ על הכפתור, כל הכפתורים בפנים כבר יודעים מה לעשות. זה דבר אחד לראות את זה בטלוויזיה או לשחק נגד ברצלונה, וזה דבר אחר לחוות את זה בעצמך. אם אתה לא נהנה מכדורגל בברצלונה, אתה לא נהנה מכדורגל בכלל. עבורי, כל יום הוא עונג אם אני משחק כדורגל. עזבתי את שווייץ לפני 10 שנים כדי לרדוף אחרי החלום שלי בחו”ל, ואני מאוד בר-מזל שהגעתי בסופו של דבר לכאן, לברצלונה. אני מקווה ללבוש את החולצה הזו עוד שנים רבות. אני חושב שכשהגעתי לכאן, חלק מהשחקנים היו קצת מופתעים מהרמה של הספרדית שלי, עם המבטא הסביליאני, וזה היה מועיל מאוד עבורי בהתאמה שלי בתרבות של חדר ההלבשה. אני חייב להודות לאשתי על כך. היא הסיבה שבגללה גדלתי מטרזן, לקפטן של סביליה, לאלוף בברצלונה. הבת הבכורה שלנו בת 4 היום, והיא מתחילה להבין כמה ברצינות אנשים מתייחסים לכדורגל בברצלונה. אנחנו מנסים לנבא האם היא תהיה אובססיבית לכדורגל כמוני או שלא יהיה לה אכפת בכלל כמו אמה. כרגע, היא סוג של באמצע. אם אני צופה בכדורגל בטלוויזיה בבית ומישהו אחר מבקיע, היא מתעצבנת מאוד. היא אומרת: “לא! אתה צריך להבקיע את השער!” זה אפילו לא משנה אם זה מסי או סוארס. זה לא טוב מספיק. זה חייב להיות אבא שמבקיע. הוא לא יכול לבשל, הוא חייב להבקיע. אז אני עושה את המיטב. אולי אנסה לדבר עם לאו על זה. ?

מה הסיכוי שאני מקבל לייק ממכם?

כן תמיד אחחחח הימים הטובים חחח Scrab like a scrab

מתי תפסיק להספים בפורום?

נקודות

3kikphilp style?

משתמשים יקרים, ברוכים הבאים והשבים לאתר ופורטל המדיה Yourgame, שמחים לראותכם. שימו לב כי לפני המשך גלישתכם אנא קראו את תנאי השימוש, חוקי האתר וזכויות היוצרים על-מנת להמנע ממקרים לא נעימים, עבורכם ועבורנו. כמו כן, חוקי האתר (החוקים המרכזיים והרשמיים של שירות הפורומים של יורגיים) הם חוקים החלים על כל פורומי האתר המגוונים, יש לקרוא אותם בנוסף לתנאי השימוש שלנו. שימו לב כי החוקים ותנאי השימוש יכולים להתעדכן בכל יום, אנו מציעים לכם להתעדכן מידי שבוע. חוקי האתר / תנאי שימוש / זכויות יוצרים קישורים שימושיים: אודות צוות הניהול הסבר על דרגות האתר לוח דרושים רוצה לדווח ויש בעיה כלשהי? רוצה להציע הצעה ו\או שיתוף פעולה? אנא פנה לצור קשר. facebook - עמוד הפייסבוק הרשמי.

* שם פרטי + שם משתמש: מאי + baljeet * תוכן ההצעה: שינוי תת ניק לתמיד. * הערות ובקשות: אפשר לעשות שזה יעלה 2000 * אחר:

אחלה שיר

קודליוקו