סיקור המשחק South Park: The Fractured But Whole

כש-South Park: The Stick of Truth הושק חשבתי שהוא מצליח לשחזר בצורה נפלאה את ההומור של סדרת הטלוויזיה המצליחה South Park במתכונת של משחק ווידאו. עברו יותר משלוש שנים ומשחק ההמשך South Park: The Fractured But Whole הושק. לצערי המשחק החדש הוא אכזבה, והוא לא מצליח לשחזר את ההצלחה של קודמו.

 

South Park: The Fractured But Whole מתחיל בדיוק היכן שהמשחק הקודם הפסיק. אתם נכנסים שוב לנעליו של הילד החדש ב-South Park, שאר הילדים (תחת השפעתו של Cartman) פושטים את תחפושות הפנטזיה שלהם והופכים לגיבורי על. הפעם השאיפות של Cartman (תחת הזהות של גיבור העל The Coon) גדולות במיוחדות, הוא רוצה להפוך את צוות גיבורי העל שלו, Coon and Friends, למותג על מצליח ברמה ובסגנון של היקום הקולנועי של Marvel. בניסיון לממש את השאיפות שלו הוא מנסה למצוא חתול שאבד כדי לקבל את הפרס הכספי שהוצע עבורו. העלילה מסתבכת כשמספר ילדים בהנהגתו של Kenny (תחת הזהות של גיבור העל Mysterion) מחליטים לפרוש מהקבוצה כמחאה על יחסו של Cartman ולהקים קבוצה נפרדת בשם Freedom Pals. בתור חברים בצוות של Cartman אתם נשלחים למשימות רבות במטרה למצוא את החתול ולהילחם ב-Freedom Pals.

 

 

 

בצורה שמאוד אופיינית ל- South Park גם הסיפור הפעם הוא סאטירה שמתמקדת בשטויות שהמבוגרים עושים בעוד הילדים חיים בעולם דמיוני משל עצמם, מוגנים (או לא) על ידי תמימות הנעורים. באופן די מפתיע לא נהניתי מהסיפור של South Park: The Fractured But Whole. בתור מי שנהנה מכל פרקי גיבורי העל שהופיעו בסדרה (גם מ-"Franchise Prequel" פרק ההקדם למשחק שיצא שבוע לפניו), חשבתי שלבסס משחק שלם על הנושא זה רעיון מצוין. המשחק הנוכחי ארוך משמעותית מהמשחק הקודם, אבל כמות התוכן לא מחפה על האיכות הירודה שלו. הסיפור חוזר על עצמו, רוב הבדיחות לא מצחיקות ואלו שכן חוזרות יותר מדי פעמים במהלך הסיפור. המשחק בהחלט מכיל חלק מהקסם של הסדרה, כמו עיסוק בנושאים עכשוויים השנויים במחלוקת. בדומה לסדרה גם המשחק מכיל המון קטעים פוגעניים שאמורים לשמש למטרות סאטיריות, אך מפספסים פעם אחר פעם את המטרה. הבעיה העיקרית בכתיבה של הסיפור היא שהיוצרים כנראה נתקעו באזור הנוחות שלהם, הפעם לא תראו קטעים כמו ההפלה שהילד החדש ביצע ב-Randy או כמו העובר הנאצי של Khloe Kardashian במשחק הקודם.

בדומה לקודמו גם המשחק הנוכחי מצליח לשחזר את האנימציה והמראה של הסדרה. גם הפסקול במשחק דומה מאוד ונאמן לזה של הסדרה. גם הפעם Matt Stone ו-Trey Parker מדובבים את הדמויות וכצפוי הם עושים עבודה מצוינת.

 

 

 

 

 

 

המשחקיות ב- South Park: The Fractured But Whole דומה מאוד למשחקיות במשחק הקודם. אתם חופשיים להסתובב בגרסת עולם פתוח של העיירה South Park ולהשלים משימות ראשיות שיקדמו את העלילה או משימות צדדיות שבאמצעותן תשיגו ציוד חדש ועוקבים חדשים ב-Coonstagram (הגרסה של המשחק ל-Instagram, שמחליפה את Facebook שהייתה הרשת החברתית במשחק הקודם). האינטראקציה עם תושבי העיירה היא בד"כ שטחית ומשעממת אבל בדומה במשחק הקודם היא חשובה להתקדמות במשחק ולפיתוח הדמות, הרבה אנשים לא יסכימו לעקוב אחריכם עד שתבצעו משימה צדדית וחסרת חשיבות. הפעם אתם חופשיים להסתובב ברחבי העיירה ברגל (שזה מעצבן במיוחד מכיוון שכל העיירה נראית פחות או יותר אותו הדבר) או להשתמש במערכת ה-Fast Travel (שהתחנות שלה ממוקמות רחוק מאוד מכל אזורי המשימות העיקריים).

 

חלק מהאזורים בעיר חסומים ותצטרכו להשתמש ביכולות המיוחדות של חברי הצוות שלכם כדי להתקדם. באמצעות סריקה של הסביבה תוכלו לסמן מחסומים ואז להסיר אותם או לעבור מעליהם בעזרת יכולותיהם של חבריכם הנאמנים. גם הפעם לילד החדש יכולות פליטת גזים מופלאות והן ישמשו אתכם גם בפתירת חידות והתקדמות בעולם המשחק. הנפיחות שלכם יכולות לגרום לזמן לעצור, להפוך לילה ליום ולחזיר את הזמן לאחור.

 

 

 

למרות ש-South Park: The Fractured But Whole מתיימר להיות משחק תפקידים המון מערכות שהייתם מצפים למצוא במשחק כזה פשוט לא נמצאות פה. המשחק אמנם נותן לכם אפשרויות רבות בנוגע לעיצוב הדמות ולחליפות גיבורי העל שתלבשו, אך מעבר לכך פיתוח הדמות פה הוא הוזנח. המטרה ככל הנראה הייתה להפוך את המשחק לנגיש ככל האפשר לקהל כמה שיותר רחב. עליית הרמות במשחק הזה היא חסרת משמעות והדבר היחידי שהיא עושה הוא לתת לכם לשאת יותר חפצים. הדבר העיקרי שהחפצים האלו עושים הוא להעלות את דרגת הכוח שלכם שקובעת האם אתם חזקים מספיק כדי לבצע משימות מסוימות. בהמשך תהיה לכם אפשרות גם להשלים משימות שיתנו לכם לבחור חלקים שונים באישיותכם כמו מיניות או אמונה דתית, אך גם הם מרגישים קצת ריקים מתוכן וחסרי משמעות.

 

במהלך חקירת העולם המשחק תאספו הרבה ציוד, חפצים וזבל. העיירה מלאה בתיקים, ארונות, מגירות ופחי אשפה בהם תוכלו לחטט. ברוב הזבל תוכלו להשתמש כדי ליצור חפצים וציוד שימושי כמו חליפות ושיקויי חיים. בעיירה יש גם חנויות רבות מהן תוכלו לרכוש מרשמים כדי ליצור את כל הדברים האלה. בדומה למשחק הקודם גם כאן יש מגוון רחב של דמויות חזקות אותן תוכלו לזמן במהלך הקרב. בניגוד למשחק הקודם בו הייתם מוגבלים לזימון של דמות מסוימת פעם אחת ביום במשחק הנוכחי הזימונים נעשים באמצעות חפצים חד פעמיים שאתם יכולים ליצור בעצמכם (כמובן שתצטרכו להשיג את המרשם הספציפי כדי ליצור את החפץ). הזימונים עדיין מוגבלים לזימון אחד בכל קרב.

 

 

 

גם מערכת הקרב של South Park: The Fractured But Whole היא לא מציאה גדולה, בהשוואה לכל משחק דומה בשוק היא בינונית ושטחית, אך היא עדיין טובה בהרבה ממערכת הקרב של המשחק הקודם. ב-South Park: The Stick of Truth מערכת הקרב בתורות הייתה פשוטה מאוד, כל חברי הצוות היו תוקפים בתורם והייתם צריכים ללחוץ על כפתור כלשהו כדי לעשות יותר נזק או כדי להגן. הפעם מערכת הקרב עברה שדרוג משמעותי, היא הרבה יותר מגוונת והקרבות דורשים יותר חשיבה מאשר במשחק הקודם. הקרבות מתרחשים על פני משטחים הבנויים מרשת של ריבועים (בדומה לסדרת Heroes of Might & Magic), אתם יכולים לנוע על פני הריבועים האלה ויש מתקפות שיכולות להשפיע על שורה שלמה או טור שלם של ריבועים כך שהמיקום של הדמות שלכם הוא מאוד משמעותי. למרבה הצער התנועה שלכם מאוד מוגבלת והזירות מאוד קטנות כך שהחלק הזה של מערכת הקרב לא תמיד מממש את הפוטנציאל שלו. בתחילת המשחק תדרשו לבחור מקצוע שיקבע את היכולות ההתחלתיות שלכם בהמשך יפתחו בפניכם מקצועות נוספים ותוכלו לשלב בין יכולות ממספר מקצועות. לכל אחד מחברי הצוות שלכם יש מספר מצומצם של יכולות, אך המספר הרב של הדמויות מחפה על כך. בנוסף לקרבות הרגילים יופיעו במהלך העלילה קרבות מיוחדים בהם תצטרכו לבצע פעולות שונות ולמלא אחר תנאים מסוימים כדי לנצח בקרב מה שבהחלט תורם לגיוון במשחק.

 

נראה שהמפתחים קיבלו הרבה החלטות תמוהות בנוגע לעיצוב המשחק. לאחר שהגעתם למספר החפצים המקסימלי שהדמות יכולה להשתמש בו באותו הזמן, אתם ממשיכים לצבור נקודות ניסיון ולעלות רמות, אבל הן חסרות כל משמעות אלא אם כן המפתחים מתכוונים להגדיל את מספר החפצים בהם אתם יכולים להשתמש במסגרת חבילת הרחבה עתידית. דבר נוסף שבלבל אותי הוא פיתוח הדמות, השקעתי חלק ניכר מזמני בהשלמת משימות במטרה למלא את מאפייני האישיות של הדמות שלי, להגיע למספר גדול של עוקבים ב-Coonstagram ולאסוף חפצים מסוימים, לכל הדברים האלה יש השפעה זניחה על המשחקיות. לדוגמה כשנשאלתי בנוגע לחולשה של הדמות שלי בחרתי בנערות Raisin (פרודיה על המלצריות ב-Hooters, רשת המסעדות הידועה לשמצה). כשנלחמתי בהן ציפיתי לעלייה ברמת הקושי או לחולשה מסוימת כלפיהן, אך הצלחתי לנצח אותן בקלות וללא כל הפרעה.

 

 

 

 

 

בסופו של דבר אני מאמין ש- South Park: The Fractured But Whole סובל מאחת הבעיות הוותיקות ביותר בתעשיית משחקי הווידאו – כמות התוכן שלו מאוד גדולה אבל האיכות של התוכן הזה מאוד ירודה. המפתחים דחפו למשחק הזה הרבה דברים מיותרים. המשחק עדיין מכיל קטעים מהנים כמו איסוף ציורי ה-Yaoi ההומו-ארוטיים של Tweek ו-Craig, אבל הסיפור החלש, הבדיחות הממוחזרות ומערכת הקרב המשעממת גורמות לו להיות משחק בינוני להחריד.

 

 

קרדיט pcgalaxy

נערך 2017 בנובמבר 10 על ידי MitMan

תע"ה

חבריקו המשך להשקיע! תודה על הפרסום.

(זה לא שאתה ביקשת שאני אגיב פה..)

עכשיו אני מבין איפה הייתה כל היום.

איזה השקעה דוגמא למופת.

כשאנשים חושבים שאתה באמת עשית את זה

ואף אחד לא שם לב לזה שנתת קרדיט xD

לפני 6 שעות OneEyed אמר:

כשאנשים חושבים שאתה באמת עשית את זה

ואף אחד לא שם לב לזה שנתת קרדיט xD

אני הבאתי לו את האתר הזה -_- הוא פשוט ביקש שאני יגיב אז זה מה שהגבתי xD

תודה על הפרסום !

באמת שזה אחד המשחקים הכי מצחיקים שיצרו בשנה הזאת ועל הדרך גם אחת הטובות

תודה על הפרסום